יומן מסע 2014- היום רביעי 14\11\12

מיידנק המחנה: שטח ענק של דשא,עורבים, מצבה ענקית,קבוצות של משלחות ,משרפה, גדר לכל אורך המחנה,תאי גזים ובקצה של המחנה ערמת אפר וחלקה עצמות הניראת קטנה מרחוק. בדמיון: צעקות, נשים ,ילדים,אבות, מספרים, גופות , עשן,משפחות, חיילים נאצים צועקים לכל עבר ,הפרדה בין אם לביתה. יורדים מהאוטובוס  עוברים משמאל את המצבה הגדולה של מיידנק  וממשיכים .. קל […]

יער זיביליטוסקה גורה

ביער היער מדהים, אך התרחש בו מרחץ דמים. העצים גבוהים מעל הקברים העמוקים. הדרכים העתיקות עוברות על יד גופות צעירות. השקט העמוק בולע בכי תינוק. השלכת עונתית, הזיכרון ניצחי. תומר בוז'ו

סיכום ביניים

אנו נמצאים בשלהי המסע. עורכת עם עצמי סיכום ביניים. מסתכלת על פניהם של 23 התלמידים שעלו כיחידים על המטוס לפולין אך לפני שישה ימים, והפכו למשלחת מגובשת ורגישה. נערים ונערות שיודעים לתת כתף כשצריך, לא מתביישים להזיל דמעה וברגעי הפנאי חוגגים את החיים ברוח נעורים משובבת נפש. נפעמת מהתובנות שעולות בשיחות הביניים במהלך הימים הארוכים […]

יומן מסע לפולין היום החמישי 14\11\14- כלום לא עצוב

"כלום לא עצוב הכל כרגיל, כלום לא קורה פה, כלום לא קורה פה!" שתיקת העולם, זה היה הנושא העיקרי היום. העולם עמד מנגד לזוועה הזאת שנקראת השואה ושתק, שתק והמשיך לשתוק. איך? למה? באיזה זכות? אנשים כל כך "נאורים" ו"דמוקרטיים" צופים ושותקים. שותקים לקריאות העזרה של האם שמתחננת שלא ירו בבנה הקטן שעוד ברגעים אלו […]

מסע לפולין 2014 יום שלישי- כשהלב בוכה

אני אתחיל מאתמול, דרך הגבורה עוברים באנדרטאות של גיבורי מרד גטו ורשה הגיבורים והמנהיגים של המרד היו מדרכי תנועות הנוער פחות או יותר בגילנו, התחושה שמלאה אותנו היא גאווה, גאווה שאין דומה לה באחינו הגיבורים המשך ישר ליהודה המכבי, דוד המלך, ושמשמון הגיבור, נערים צעירים בגילנו לקחו אחריות על גורלם של אלפים, "אל נלך כצאן […]

מסע לפולין 2014 היום השני

היום השני.. עוד מנסים לעקל את היום הראשון. יוצאים לעוד סבב בוורשה, יוצאים לעוד מסע אל העבר, אל הזוועות. הגענו לכיכר השילוחים, המילים היחידות שעולות הן "זה לא נתפס". זה לא נתפס איזה זוועות קרו לאנשים שעברו פה, זה לא נתפס איזה רוע צריך בכדי לעלות אנשים לרכבות ולשקר לגבי יעדם ובעיקר זה לא נתפס […]

מסע לפולין 2014 היום הראשון

יוצאים מסאסא בדרכנו לנמה"ת בן גוריון. עייפים, מאד עייפים. עולים על המטוס והמחשבות שמתרוצצות בראש הן: עד כמה אני אהנה?, איך יהיה האוכל? וכמה זמן יקח עד שהחברה מהמשלחת השנייה יתחשבו קצת ויורידו טונים?. מגיעיה לוורשה לבית הקברות, יש תחושה של עייפות באוויר, אני לא באמת מרוכז, עד לרגע הזה, לרגע שבו אני עומד מעל […]