יומן מסע

בוקר טוב ז'שוב!
הלכנו לראות אנדרטה של חסידי אומות עולם
עשינו טקס
נכנסנו לבית העלמין הנוצרי על מנת ל ראית את המצבה שלהם שקברו אותם בשנת 1991 אירי כל השנים שלא קברו את הגופות

 

 

יער הילדים
ירדנו מהאוטובוס עייפים וצוחקים והתחלנו ללכת ברחוב בין הבתים של המתגוררים והגענו ליער שבו נרצחו בבורות הירי כ10 אלף אנשים יהודים ופולנים
לאחר הדרכה קצרה ליד האנדרטה הבנו שהגיעו לבורות הירי כ2000 פולנים שההיטלראים חשדו בהם שהם הסגירו אנשים הלשינו ושיתפו פעולה עם מדינות אחרות או סתם שכנים שהסתכסכו ואחד העליל על השני בעילום שם
כ8000 יהודים שלא היה להם מקום ברכבות
הסתובבנו בין הבורות כ6 בורות אבל האנשים מעורבבים ולא היה ניתן לזיהוי .
לאחר מכן התכנסנו כל הקבוצה עם אורי והקראנו טקסט ושמענו שיר ובסוף השיר נודע לנו שנורו בבור כ800 ילדים הבור שאנו סובבים אותו.
הלכנו ליד הבור ושמענו את הסיפור של המדריך השני מאורט מעלות שהקריא טקסט ואמר ״ רק העצים עדים למה שקרה כאן איפה הילדים ? אנחנו באנו לבקר אותכם אחרי 70 שנה אתם לא לדבר עם ישראל חי״
הרגשתי כאב אחרי תקופה ארוכה וזו הפעם הראשונה שבכיתי במסע הזה לאחר חמישה ימים.
לדמיין ולחשוב על כמות עצומה של ילדים קטנים שכוונו לבוא ונורו למוות.
*לא שכחנו אותכם ולא נשכח ורבים יבואו לבקר אתכם*
האם זה אנושי להרוג ילדים קטנים שלא הגיעו לגיל 13 לכוון אותם ולירות בהם ללא הרף ורחמים .
האם זה אנושי לנסר גופות על מנת להעלים ראיות ?
כמיליון וחצי ילדים יהודים נהרגו בשואה האם בכלל אדם אנושי יכול להרוג ילד?
-רז שאקיר-

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *