אני רועד, כואב לי, אני רואה אותם בכל מקום, הם בוכים הם צועקים

הם זועקים לעזרה מתחננים לחייהם, אני רואה אותם מחפשים דרך

לצאת לנשום את האוויר שבחוץ הם בוכים למישהו שיציל אותם מן

 האיסורים שלהם ושואלים, בדיוק כמוני, למה ? בזמן שהם נחנקים

 לשעשועה של הנאצים  כן היינו בשבילם רק שעשועה רק חומר

שיגרום להם לצחוק. כן אני רואה את זה כול פעם שיש הזכר על

המקום הזוועתי הזה בירקנאו. אבל היום אחרי כל זה אחרי כל

הזוועות שראינו יצאנו מהמקום הזה בראש מורם ובגאוות ניצחון,

כן אחרי הזוועות האלה וכול הנספים ניצחנו עם ישראל חיי ויחיה לנצח.

אריק בלנקי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.