המשפט הציבורי בבית הספר ברנקו וייס ע"ש אנה פרנק בסאסא
"הדמוקרטיה היא יותר התהוות מאשר הוויה. ניתן לאבד אותה בקלות ואף פעם לא משיגים אותה באופן מלא. מהותה היא מאבק מתמיד" (וויליאם ה. הייסטי)
לאורו של משפט זה התקיימה השנה, בבית הספר ברנקו וייס ע"ש אנה פרנק תוכנית חינוכית בשכבת י"א בשיתוף עם משרד עורכי הדין "גרוס, חודק, הלוי ושות'". השותפות בין משרד עורכי הדין לבית הספר היא שותפות שצמחה לאחר מלחמת לבנון השנייה והעמידה במרכזה עיסוק בערכים ובדמוקרטיה. בבסיס התוכנית עומדים חמישה מפגשים המתקיימים במהלך השנה ומונחים על ידי עורכי הדין והמתמחים של משרד עורכי הדין, הכוללים פעילויות בנושאים שונים בשפה "מעוררת" ושונה מהשפה ה"בית-ספרית" המקובלת.
הנושא שנבחר השנה להיות הנושא שסביבו יבנו המפגשים היה התנגשות בין זכויות במשטר דמוקרטי. התלמידים פגשו את עורכי הדין לארבעה מפגשים שבסוף כל אחד מהם התקיים משפט זוטא. הנושא שנבחר למשפט הציבורי היה פרסום סרטון של תלמידה בבית הספר ע"י חבריה לספסל הלימודים בפייסבוק, ללא רשות המצולמת. הנושא היה גם שיא של הסדנאות והפעילויות שהתלמידים עברו השנה בנושא "חיים ברשת".
העובדה שכל הפעילויות הסתיימו במשפטים שהתלמידים היו בהם עורכי דין, שופטים, עדים ואפילו מושבעים, הכינו אותם לאירוע השיא של השנה: משפט ציבורי בראשות כבוד המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס – השופט אליעזר ריבלין, אליו הצטרף עו"ד פרופ' יוסף גרוס ותלמידת י"ב.
המשפט התקיים ביום ה', 11 באפריל, ובמהלכו הפך אודיטוריום בית הספר להיכל משפט לכל דבר. במשפט (בדלתיים פתוחות כמובן..) התלמידים כיהנו כעורכי דין וכעדים והפגינו בקיאות מרשימה בחומר וזכו לשבחים מכבוד השופט. צפו במשפט כל תלמידי ביה"ס מכיתה ז' עד יב' ואף שימשו כמושבעים לצורך העניין בנוסף להחלטת השופטים.
התהליך החינוכי הוא פרי שותפות של שלושה גורמים: משרד עורכי הדין (שכבר הוזכר כאן), שיזמו הניעו והפעילו , המרכז לחינוך הומניסטי בבית לוחמי הגיטאות שהופקדה בידו כתיבת התוכנית ובית הספר ברנקו וייס ע"ש אנה פרנק בקיבוץ סאסא, מי ייתן וירבו פרויקטים כאלה!!!
