לא אכפת לי מהנאצים, אכפת לי מאחיי

אחיי הזועקים אלי

אחיי הצועקים אלי

אחיי המוטלים בצד הדרך

אחיי שנורו שם בערך

אחיי הדוממים שאינם יכולים

לכן את קולם אנו נושאים

מה נותר לנו אלא לזכור

את תקופות החושך גם באור

את התינוקות והילדים

הבנות והבנים

האבות ואמהות

את שישה מליון אחיי שדמם זועק אלי

ותמיד תמיד נזכור את עמנו שנטבח

כי גם אחיי ששרדו עוד מטע ייכבו.

רותם עמרם.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *