את היום התחלנו בביקור בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק. שמענו אודות תורתו וחזונו בנוגע לחינוך ודנו בנושא. משם המשכנו לגטו ורשה, לבית הקברות היהודי. למדנו אודות מאפיניו של בית הקברות והגענו לבור בגופות, אליו השליכו את המתים מן הגטו לקבר אחים גדול.
אחרי הביקור בבית הקברות צעדנו מכיכר השילוחים של הגטו עד לאנדרטה לזכר העם היהודי, קדושיו וגיבוריו, במסלול שנקרא "מסלול הגבורה". במהלך המסלול נתקלנו באבני דרך שכל אחת מהן מספרת סיפור של גיבור אחר, ושמענו הסברים על כל אחד. כשהגענו לאנדרטה ערכנו טקס סיום מסע מרגש. בסוף היום הלכנו לגן החיות שבתקופת השואה החביא יהודים בכלובי בעלי החיים, שמענו את הסיפור וגם טיילנו וראינו את מגוון בעלי החיים. משם נסענו לקניון ואחר כך לשדה התעופה.

לסיכום, המסע היה מרגש מאוד, קשה מאוד אך גם שמח ומצחיק.
אנו רוצים להודות לאפרת, נאווה ואורי שעברו איתנו את המסע הזה ותמכו בנו גם כשלא היינו מאוד ממושמעים.
תודה להורים, למורים ולחברים על שקראתם את היומן ועל התגובות המחזקות
וכמובן תודה לצוות תיעוד ההורס כפיר בנדיק, עדן כפרי ומאי ניר, שדאגו להביא בכל יום את תקציר היום שהיה, מלווה בתמונות ובמחשבות

תם הטקס כל עוד בלבב והדגל מתנוסס הלב מתמלא בתקווה ואני מנסה לארגן בראשי מחשבות, רגשות, החלטה מחשבות על מה שהיה לי קורה לו הייתי אני במקומם לו הייתי חווה את העצב, השכול במקום השפל בעולם רגשות של עצב מהול בשמחה למרות הכל תראו אני כאן כאב ודמעות ותחושה של חמלה כשרואים את תמונת הקורבן ורגע לפני שתם הטקס ואיש איש אז ילך לדרכו החזה מתנפח, העין דומעת הלב עוד רגע יוצא ממקומו ולהיות עם חופשי בארץ ציון מלווה באותה החלטה לא להיות כמוהם, להיות אנושי כי זו בשבילי הנקמה

מתוך יומן המסע של מאי ניר

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *