בבוקר נסענו לכיכר העיר – טיקוצ'ין וביקרנו בבית הכנסת ששרד את השואה. סיירנו באזור בית הכנסת ומשם המשכנו ליער לופוחובה, שם נערך טווח ביהודים באמצעות ירי במסגרת מבצע ריינהרד. הלכנו בתוך היער שנראה שלא נגמר עד שלפתע הבחנו בדגלים כחולים לבנים, שהתנוססו היכן שהיה בור הירי הראשון, ביער נמצאים שלושה בורות כאלה. משם נסענו למחנה ההשמדה טרבלינקה, אשר ממנו לא נשאר כלום, רק אתר הנצחה סמבולי לזכר מה שהיה המחנה. באתר ישנן 17,000 אבנים שמנציחות את 17,000 האנשים שנרצחו ביום בו נרצחו הכי הרבה אנשים. על חלק מן האבנים כתובים שמות של עיירות וקהילות מהם הגיעו אנשים למחנה. חיפשנו את האבן עליה כתוב "שדלץ", ממנה הגיעה משפחתה של סבתא של אילת שילו, וכשמצאנו הדלקנו נרות נשמה ועמדנו דקה דומיה. הצטרפנו לטקס עם שאר הקבוצות שבמשלחת וחזרנו למלון.

ההליכה לטרבלינקה
אלי, אלי
האם בצלם נברא האדם?
האפר, הדם
שמיטת הידיים
קריסת הרגליים
דמעת האדם…

מובנה על הלחן של השיר "ההליכה לקיסריה". מתוך יומן המסע האישי של מאי ניר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *