הגענו למרכזה של העיר העתיקה של קרקוב. לאחר תדרוך בטחוני יצאנו להסתובב באזור הכיכר ולאכול ארוחת צהריים. מרכז העיר העתיקה הוא מקום תוסס ומלא בחנויות, דוכנים, כנסיה גדולה ופינות ישיבה שונות.  אחר כך נסענו לרובע היהודי של העיר וסיירנו בין בתי הכנסת השונים המחולקים לפי זרמים בדת ומעמדות כלכליים. הגענו למלון עייפים ותשושים. אכלנו ארוחת ערב ועשינו שיחת סיכום ליום שעבר.

בכל יום נוסיף את הרשמים שכתב אחד או יותר מחברי המשלחת באותו היום.

ביער בו מטיילת משפחה ברחה פעם ילדה יהודיה מרוצחיה הנאצים.
על הקיר שבו תלויה קריקטורה של מיקי מאוס הייתה תלויה פעם קריקטורה של שטן יהודי.
באדמה המוצפת מים ותבועה זרמו פעם נהרות של דם וגופות.
בארובה  ממנה עולה עשן וריח ערמונים, הסתתר פעם ילד יהודי אצל מציליו הפולנים.
בשוק בו קונה נערה ישראלית מתנות להוריה, הסתובבה פעם ילדה יהודיה וגנבה קליפות תפוחי אדמה למשפחתה.
במקום בו נער פולני משחק עם אחותו הקטנה ורודף אחריה, רץ פעם נער יהודי וגופת אחותו בזרועותיו.
על הכביש שבו נוסע אוטובוס של תלמידי משפחת יהודיים, עטופים במעילים ומצוידים באוכל, הובלו פעם משפחות שלמות רעבות אל דרכן האחרונה.
על הארץ בה עומדים שני בחורים צעירים ומפטפטים בקול, עמדה פעם אומה שלמה ששתקה.
איש לא מבחין ואיש לא זוכר חוץ ממני.
-מתוך יומן המסע האישי של מאי ניר

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *