התחלנו את יומנו לאחר הנחיתה בבית הקברות היהודי בוורשה, שמספר את סיפורם של סוף החיים שלמרבה האירוניה הוא דווקא ההתחלה, סוף החיים לעומת תחילת המסע וגם השתקפות לכל מה שהיה לפני מאורעות הדמים.

בית הקברות היהודי הפתיע אותנו בצורות של הקברים, הצורות, הצפיפות ובשלכת המרהיבה שכיסתה את הקברית בצבעים חמים נהדרים (בניגוד לקור המקפיא).

המשכנו לסיור בעיר העתיקה, שנהרסה כליל במלחמת העולם השניה ושופצה למראה מרהיב עין וצבעוני.

בחלקה הקטן של וורשה נתקלנו באנדרטאות רבות ואילו במעט אנשים ולרגע היה נדמה כי החיים האמיתיים הם דווקא הזיכרון והעקבות.

השעה 23:20 ואנו שוהים במלון סימפטי במיוחד ב"עיירת המסיבות"- לובלין, במצב של עייפות מתקדמת ולכן ניתן לתמונות לדבר בעד עצמן…

לילה טוב לובלין!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *