היום התחיל נהדר בשני! מכיוון ששהינו באותו המלון שני לילות התעוררנו פעמים לאותה ארוחת בוקר עשירה ומפנק.

לאחר ארוחת הבוקר, עלינו על האוטובוסים והתחלנו לנסוע לכיוון אושוויץ.

הגענו לאושוויץ 2-בירקנאו ואורי החל במעט רקע על המחנה. נכנסנו וערכנו סיור. הסבירו לנו על השירותים והשייסאים (מנקי השירותים היהודים. שייסה+חרא), אזור הגברים, אזור הנשים, אזור הצוענים, אזור המשפחות מטראזינשטאט, אזור קנדה (איסוף כבודת היהודים ומיונה) ואזור מקסיקו העתידי (מחנה להשמדת הפולנים בשלב הבא). סיימנו את האזור ב"סאונה", אזור הרחצה, ההכנה והחיטוי של העובדים ובגדיהם. המבנה הוסב למעין מוזיאון בהדרכה עצמית שבסופו קיר התמונות.

משם, התקדמנו לכיוון פינה ביער שם ערכנו את הטקס. הטקס היה מכבד, מרגש ומיוחד. לקראת סופו של הטקס, הקריאו חברי המשלחת קרובים וקרובות שנספו או נהרגו בשואה ובמלחמת העולם השנייה בכלל (מי שלא היו לו כאלו, קיבל שם של ילד\נער והקריא לזכרו).

לאחר שירת התקווה וסיום הטקסהחלה התפרצות רגש ובכי. הבוכים הוקפו במעגלים של אהבה ותמיכה והפכו למעגלי חיבוק קבוצתיים.

הנחנו את הזכר באנדרטה, הדלקנו נרות והמשכנו לכיוון אושוויץ 1- מחנה האם. הגענה ולאחר ארוחת צהריים "טעימה ומשמחת לבב" (כמובן שלא), התחלנו בסיור במחנה הריכוז של אושוויץ. אורי העביר לנו באוזניות הדרכה בביתנים. ראינו פריטים של יהודים שמויינו מחפציהם (כגון:סירי אמייל, מברשות, משקפיים ועוד), ראינו את ערמות השיער, הנעליים והתמונות של בורות הירי ואתרי שריפת הגופות ומקלחות הגזים.

לאחר סיום הסיור, יצאנו לדרכנו לכיוון לודז'- עיר הרוחות.

הנסיעה הייתה ארוכה (4 שעות. לא צחוק.)ולבסוף הגענו. מלון, מעוצב כמו פעם, בעל רצפה חורקת. אין אחד שלא פוחד מרוחות רפאים ומכשפות במלון הזה!

נקווה לטוב ושנשרוד את הלילה 😉

לילה טוב לודז'!

(תמונות מיום זה יעלו בהמשך…)

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *